המפה החדשה של הרוחניות
- dor519
- Jan 11, 2021
- 9 min read
אני כותב את המאמר הזה בכעס רב !
אחרי משפט פתיחה כזה, יש שיחשבו שמשהו קרה, משהו לא בסדר, על מה הוא כועס ?
מהי הדרמה המעניינת שאנחנו הולכים להיספג בה עכשיו ? העקצוץ של ההנאה כבר מתגנב ומגיע.
הקדמה :
בדרמה כזאת יש "קורבן" שהוא זה שנפגע, יש את "המאשים", שהוא בסדר אבל הנאשם לא.
ויש את "המציל", שהוא יציל את הקורבן מפני הנאשם.
יש פה דרמה, שאנחנו קוראים לה ב"Possibility management" דרמה נמוכה. זה מתרגם טוב לעברית במקרה הזה.
אם אני חי במפה הישנה של הכעס, הייתי יוצר דרמה נמוכה, מאשים מישהו בזה שהוא הכעיס אותי במשהו- נגיד "אנשים היום הפכו את הרוחניות לבדיחה, ואף אחד לא יודע להעריך רוחניות אמיתית".
הייתי הקורבן בסיפור. ואתם הקוראים אולי הייתם קופצים להצטרף לסעודה עם תחושת המציל. שאחריה הייתה לכם תחושת שליחות לפרסם את המאמר, עם אלה שאתם חושבים שהם הנאשמים.
וכן הלאה.
אם מי שהיה קורא את המאמר היה חי לפי המפה הישנה של כעס הוא היה אומר שאני מגזים, משוגע, מוקצן, לא נחוץ, אלים, חסר שליטה, לא ראוי, יותר מדי רועש, עם Iq נמוך מדי.. כזה של כועסים.
ב 'possibility management' אנחנו לומדים להשתמש בכעס עם מפה חדשה. שבה השימוש בכעס נעשה בצורה מודעת לשרת אותנו, ולדוגמא כעס יכול להיות : עוזר לנו לקבל בהירות, להציב גבולות, ליצור הבחנות, להגיד לא ! להגיד כן! , לקבל בהירות, להתחיל משהו חדש, לעצור משהו שלא עובד לנו, להיות אסרטיבי, להחליט וקבל החלטות. כעס יכול להיות מאוד שימושי בסביבה מקצועית ! מה שלא היה מתקבל על הדעת למי שנמצא במפה הישנה של כעס.
לאחר ההקדמה :
בחגיגיות וכעס רב, אני רוצה לדבר על המפה החדשה של רוחניות.
הסיפור מתחיל ועובר דרך הסרט "ארץ פראית" על הגורו הידוע למחלוקת "אושו" , דרך תנועות רוחניות שהפכו לדתות, כמו האסלאם הנצרות והיהדות. ודרך הצהרות יוצרות מחלוקת כמו- "לרוחניות אין קשר לדת."
אבל הכיוון שזה באמת הולך בו- הוא אנחנו, לאן אנחנו הולכים עם הרוחניות שמצאנו, במה אפשר להשתמש, מה אפשר לזרוק, ואיך המפה החדשה של הרוחניות יכולה לשרת אותי להפוך את החיים שלי, למה שאני באמת רוצה שהם יהיו... לשם זה הולך.
אושו מאסטר "מואר", אמר (וכל ציטוט שלי ממנו הוא על תקן, לכו לבדוק, כי איפה קראתי/שמעתי אני כבר לא אחזור למצוא) שכאשר אדם מואר הולך לעולמו, יש להפסיק ל"עקוב" אחריו אחרי תקופה מסוימת. ( והכוונה היא לא להפסיק לעקוב באינסטגרם.)
"סאדגורו" (sadhguru) אמר שלאדם מואר יש 2 ברירות,
1. לשתוק ולהנות מהארה, ולפעמים לתת לקהל מסוים של עוקבים להתקרב מסביבו, ולהנות מהאור ומהארוע הנדיר הזה.
או להרים תנועה רוחנית שיכולה לעשות הרבה בעולם. כמו סאדגורו. בשני המקרים אם הוא מואר באמת הוא מנותק מהצורך בתוצאה של אותה פעולה (כי הוא חווה תובנה שאנחנו עדיין לא מבינים (יש שטוענים שהם מבינים אבל אולי זה רק אינטלקטואלית) ממה שאני שמעתי התובנה לא באמת יכולה להיות מתוגרמת במילים, אבל מטאפורה אחת קצרה שאהבתי היא : 'שהחיים האלה הם סוג של כיתה א' לפני שעלינו לדבר הבא.' לכן למה שהגורו המואר בוחר לעשות, לכן או לכן, אין הרבה משמעות בשבילו. הוא עושה את זה בגלל החמלה שלו כלפי האנשים שמסביבו, ושאר האנשים בעולם, כ"כ הרבה חמלה, שגורו של אמת בוחר להקדיש את חייו לעזור להם להתעלות לשלב הבא, מהר יותר. (ולא עבור כסף, כוח ותהילה כמו שאנשים עם מוח שובב יטענו)
כן כן… אם תקשיבו לעומק לאלפי תכנים ושיחות של מוארים, יווצר אצלכם גם רושם לגבי הקו מחשבה שלהם, וזה הרושם שלי :
המקביל למה שאדם מואר עושה בעולם שלנו - הוא אתם שמזיזים קן של ציפורים הרחק מסכנה, או אפילו אתם עוזרים לחרק לא להישטף במקלחת ומרימים אותו החוצה לחלון. למרות שהוא כנראה לא ישרוד את הלילה, עדיין טיפה חמלה. היה לכם קר לפתוח את החלון ? כן, הקדשתם זמן להזיז את הקן שבו קצת נהנתם לטפס על העץ, אבל קצת סבלתם להזיע בשמש ? כן, אבל בכל זאת, מה זה בשבילכם המאמץ לטובת הקלה קטנה על הסבל של אותה ישות. זהו עולמו של הגורו.
הוא מוקף באנשים שמצלמים אותו 24 שעות ביום, בלי נטפליקס, בלי שוקולדים (טוב אולי אושו ), ועם לקום ממש מוקדם בבוקר כדי לעשות את הדבר הבא. אלו הם חיי שירות, וזאת הנק' הראשונה במפה החדשה של הרוחניות, רוחניות נועדה לשרת את האנושות להתעלות לשלב הבא.
הנק' הבאה במפה החדשה של הרוחניות, כל אדם מואר הוא כמו עיגול, שני עיגולים יכולים להיות שונים לגמרי אחד מהשני, אך שניהם שלמים. אושו לדוגמא היה "אדון המחלוקות" הוא היה אוסף מכוניות רולסרויס, כדי לשגע את האנשים עם המפה הישנה של הרוחניות, הרי במפה הישנה : רוחניות היא להיות צנוע, בדר"כ עני, לא לחיות בשפע, לא להשתמש בכלים כמו יצירת מחלוקות כדי להפיץ את המסר שלך, ובאופן כללי להיות חלש כזה, כזה שמתכופף ממול מחלוקות, שצריך לעמוד על שלך.
אושו השתמש במחלוקות כדי להתפרסם, בניגוד לסאדגורו לדוגמא הנמנע ממחלוקות, באותו הזמן שניהם אומרים לא להיות חלשלוש בדרך הרוחנית שלך, ולעמוד בחוזקה מול מי שמנסה לצמצם אותך.
אושו עודד מגע, שכולל חקירת המיניות עד אין סוף, עד שנמאס, עד שהיא יוצאת מכל החורים ואתה מתעלה מעל המיניות.*עוד על זה במאמר על המפה החדשה של מיניות רוחנית.
בעוד מנגד באשראם של סדגורו (הייתי שם) אין אפילו לחיצת ידיים, לא עושים אפילו שלום בניפוף יד, כי כל אחד עם האנרגיות שלו לעצמו.
במפה החדשה של הרוחניות, ישנם מיליון דרכים, ואין נכון לא נכון, כל גורו מוביל בדרך שלו, ומדבר רק על הדרך שלו, לא כי הוא חושב שהיא היחידה, אלא בגלל שהוא לא רוצה לתת לך את התירוץ לקפוץ מדרך של גורו אחד לגורו אחר כל שבועיים, מה שרק יבלבל אותך, ולא יקדם אותך לשום מקום.
זה חשוב, מכיוון שיש תופעה לא חדשה, של עוקבים, שקופצים מגורו לגורו, עושים גורו שופינג.
כל קפיצה היא כמו חפירה של בור חדש, ואז במקום למצוא מים איפשהו, עם מסיימים עם אדמה מלאה חורים.
ועם זאת במפה החדשה של הרוחניות(שאני יוצר עכשיו ):
אפשר להיות עם כמה גורויים, הוא כמה דיסציפלינות שונות. הכיצד זה אפשרי ?
כי בניגוד להיגיון הישן היום זה אפשרי. היום גורויים כמו סדגורו מציעים לכם את הכלים הכי מתקדמים שיש, כלים שלא נראו פעם, כלים שבזמנו של הבודהה לא היו. ובזמן קצר, ללא מחויבות של חיים, אתם יכולים ללמוד אותם, ולהשתמש בהם כמו טכנולוגיה ולהמשיך בדרך אחרת, אם זה מה שנדרש.
למה שתמשיכו בדרך אחרת ? שאלה טובה… עוד על זה במאמר אחר...
איך זה יכול להיות שהיום גורו מביא את הכלים בצורה הרבה יותר יעילה מאי-פעם ?
אדם אחד ממליארד, מצליח לטפס על הר. אף אחד לעולם לא הצליח לפניו, מה הוא עושה לאחר שהוא מביט באושר מהפסגה ? הוא מוריד חבל , כדי שהאדם שאחריו יוכל איכשהו להגיע, אם איכשהו הוא ימצא את החבל. אדם אחד ממיליון, מוצא את החבל ומטפס, מגיע לפסגה, ומוריד סולם. ה-2 אנשים אחריו, בונים שביל
ה-100 אחריהם מדרגות… וכן הלאה…
ההר היום הרבה יותר קל לטיפוס מאי-פעם. למרות שהחברה המודרנית היא כמו ספינה שרק מתרחקת מהאי הזה עם ההר.
עדיין, אם הגעתם למרגלות ההר, תוכלו להשתמש בכל הציוד טיפוס שהשאירו לטפס. ואם ציוד מסיום מאוד התאים לכם, אך לא אהבתם את החברה שנרשמו איתכם לטרק, אין בעיה, יש מעבר לפינה חברה אחרת שבאמת מביאה אותכם להר.
הבעיה שיש הרבה חברות שלא יביאו אותכם אל ההר.
כשטיפסתי על הטרוורס בצ'ילה, שמנו לב שמלמטה המדריך חופר לנו שיש יותר מדי ערפל וזה מסוכן.
זה בהתחלה היה נראה רגיל, אבל ככל שעלינו הוא המשיך להגיד שזה מסוכן, ויהיה קשה לטפס.
בהתחלה הינו חדורי מטרה.
אבל ככל שאתה עולה בהר ונהיה קשה, אתה קצת יותר מאמין למדריך שמסוכן שם למעלה.
אחד אחד אנחנו השתכנענו ככל שעולינו והאוויר נהיה יותר דליל. עד שהקבוצה שמושכת למעלה הצטמצמה לאחד, והחלטנו לחזור.
ביום שאחרי שמענו, שהיו קבוצות רבות שכן עלו עד הסוף. ובמבט לאחור יכלתי להבין את המדריך- שעושה את הטרק הזה כל יום, למה הוא בטח מת לחזור הביתה לפני 5בערב ולפגוש את הילדים.
יש "חברות טיולים שמעלות אותך אל ההר" שלא נחושות מהיסוד להביא אותכם להר, ויש מדריכים מצ'וקמקים שיש להם סדרי עדיפויות אחרים.
האם זה אומר שלא נהנתם קצת מהטרק ? שלא טיפסתם לחצי הר ? שלא התחזקתם כמטפסים ?
שלא חוויתם משהו ששינה את חייכם ? שלא נהנתם ? לא ! זה רק אומר שלא הגעתם הפעם עד הסוף..
( אתם איתי עם המטאפורה כן ?)
לא כולנו באמת רוצים בחיים האלה להגיע אל פסגת ההר, ולא באמת כולנו נגיע, לפחות בגלגול הזה.
ולמעשה אין לדעת אולי מהפסגה של ההר הזה, יש רק עוד הר יותר גבוה.
ועל המטפורה הזאת בלבד נכתבו כבר בטח, אלפי 'שירי זן', 'סוטרות' שהובאו כנגד,
ופילוסופיות מפה עד השמיים, אה ויש גם את מוחמד שהביא את ההר אליו,
אבל זה לא העניין פה ההר, אז אל תתפסו על זה אה ?
במפה החדשה של הרוחניות, החיים לא כאלה רציניים. והגורו צוחק כל הזמן (במקרה של סאדגורו, במקרה של אושו הוא רק קורץ בלי לכווץ את העפעפיים ולפעמים דופק חיוך.)
במפה החדשה של הרוחניות, יש ציטוט של אושו שאומר שלא צריך להמשיך להקשיב לגורו שמת, כי הדברים שהוא אמר היו רלוונטים לתקופה ולמצב שהוא חי בו. דמיינו את עצמכם מקשיבים לציטוט של סאדגורו (שחי כיום) על הקורונה, בעוד אלפיים שנה, מהי הנק' התייחסות שלכם למצב היום ? לא יהיה לכם מושג, לאיזה סוג אנשים הוא דיבר, מה היה הלך הרוחות של התקופה, באיזה רמה רוחנית הם היו וכו'. וזה עוד היום שיש וידאו !
במפה החדשה של הרוחניות ניתן להשתמש בחוכמה של מוארים מן העבר כמו מוחמד, ישו, משה, קרישנה, בודהה, וכו' אך נק ההתייחסות של המאזין צריכה להיות מודעת לזה שהגורו שמדבר על אותם אנשים, משתמש בהם לצורך הדגמה של משהו היום.
הגורו משתמש בהרבה שיטות ודרכים, שלא מובנות לנו, ולעיתים באות לבלבל אותנו באופן מודע (כפי שמודה סאדגורו בוידאו מסוים) המטרה היא לא לשעשע את המוח שלנו, ולתת לנו תחושת עליונות פילוסופית שתעודד את הגרמלין שלנו (החלק של האגו שבנו שניזון מדרמה נמוכה ורוצה "לצאת צודק" ) לעוד שיחות סלון צדקניות.
אלא לחסל את תחושת ההבנה האינטלקטואלית ולהוציא אותנו למסע, שבו נחווה את התובנה שעליה המושג "ההארה" נבנה. לחוות אותה בכל ה4* הגופים שלנו- הגוף הפיזי, הגוף האינטלקטואלי, הגוף הרגשי, הגוף האנרגטי. וזאת אינה משימה קלה… לא להילחם בתכנות שלנו להישרדות בעזרת האינטלקט "הקופסא" שלנו.
ולא להכין אותנו לחוויה ב 4 הגופים שלנו, למעשה זוהי המטרה של היוגה לדוגמא ותרגילים אחרים מתנועות רוחניות נוספות.
ביוגה אנחנו מכינים את הגוף להיות סוג של אנטנה, שתקלוט את החוויה הזאת. מכינים את הגוף האנרגטי הצ'אקרות, בנדות וכל מה שמסביב לרמת קליטה יותר מעודנת, מכינים את הרגש שלנו להיות מוכן לקפוץ לתהום ללא תחתית, ע"י חיזוק רגש המסירות שלנו. שימנע מהאגו להתערב בתהליך, וחיזוק האינטלקט עצמו במקרים מסוימים (בדרכ לא בהכנת אדם מהחברה המערבית שהינו מושקע יותר מדי באינטלקט) אלא אדם מהחברה המזרחית שמאמין בכל שטות שאומרים לו.
יוגי- או אדם מואר במסורת היוגית, אמיתי, יגיד לך לא להאמין לו. גורו אמיתי יגיד לך : לא להאמין לו !
שלא יהיו לך שום אמונות-לך תבדוק בעצמך. ויגיד לך כמו כן, שאין לו אמונות. הוא לא מחזיק בשום אמונה, אין לו שק של מסקנות על הגב, או דבק של רשמים ועקרונות על הידיים. גורו אחד של אמת לדוגמא שמדבר על זה הרבה הוא סאדגורו.
מי שאומר לך אני מאמין… אומר לך שהוא מאמין למישהו בעצם, כי אחרת הוא היה יודע, לא היה מאמין.
מי שחווה משהו יודע שהוא חווה משהו. ולא מאמין בזה. לדוגמא אהבה, אתה יודע שהיית מאוהב, כי חווית את זה, לא כי מישהו אמר לך, רשם על זה בספר, וכו'.
הדתות מבוססות על אמונה, כי יש תמיד את הכהן, המתווך, זה שמעביר לך את המידע, שאתה לא מספיק חכם בשביל להבין, אז אתה צריך להאמין לו. זה דבר מאוד רווחי להיות מטווח.
תנועות רוחניות מבוססות על תהליך של חקירה מתמשך, בו הגורו עצמו יגיד לך שהוא מגלה דברים חדשים כל הזמן. דוגמא אחת לזה היא הגילויים של סאדגורו של ישויות חוץ ארציות.
מה שמגניב בזה, שבמפה החדשה של רוחניות, הגורו לעיתים לא קורא לעצמו בכלל גורו !!!!!!!
אז איך תדעו מיהו גורו שלא קורא לעצמו גורו ? איפה תמצאו את התנועה הרוחנית הזאת ? זה מאוד מבלבל ולא פשוט, לעיתים אפילו חלק מהאנשים בתנועה הרוחנית שלא קוראת לעצמה תנועה רוחנית יגידו שהם בכלל לא בקטע של גורו. ושגורו זה המפה הישנה של רוחניות.
לפי דעתי גורו יכול להיות חלק מהמפה הישנה או החדשה של הרוחניות. תלוי בכל הדברים שדיברנו עליהם עד עכשיו, ובדבר נוסף, האם תהליך החקירה שלכם איתו מתמשך, או שהתהליך הוא משהו מת.
אתם יכולים להיות חברים בתנועה רוחנית הכי מדהימה בעולם, אך התהליך שלכם בה יהיה מת, כלומר, אתם ישנים בו, אתם לא מתפתחים, נוח לכם, וחמים לכן אז אתן נשארים.
יותר מזה יכול להיות שאתן מושקעים ומורווחים מהתנועה הרוחנית.
אפילו גרוע מזה- יכול להיות שאין לכם בכלל חלק בתהליך רוחני ומראש באתם לעשות מזה משהו אחר. (יותר נכון הגרמלין שלכם ששולט בכם*)
כמו להשיג יותר כח, כסף, השפעה, צומת לב, וכו' .. לא חסר.
זה מה שקרה במקרה של התנועה של אושו, תוכלו לראות בתחילת הסרט הדוקמנטרי "ארץ פראית", שהיה מוקדש בעיקר לדרמה הנמוכה סביב העניין, ולא העניין עצמו, את עדותה של שילה, שמודה שלא היה לה עניין ברוחניות, אלא דברים אחרים.
על זה אושו דיבר שאמר : שדתות רבות, התפתחו מתנועות רוחניות אשר השתלטו עליהן אנשים לא רוחניים.
האנשים האלה, ניצלו את המקור של הכוח החדש, אלפי אנשים שמוכנים למסירות עבור הגורו, והגורו שצריך לנהל תנועה רוחנית בעולם של החברה המודרנית שהייתה מאוד רוצה לצפות בנפילתו. כמו לקחת ממתק מתינוק. ניתן לראות את הדוגמה הזאת על הכנסייה, שהשתלטה על התנועה שישו ושליחיו התחילו. והפכה לאחד הגופים הכי מושחתים הקיימים כיום, וזרעו הרס וחורבן חסרי תקדים באלפיים שנה האחרונות, שאנחנו היום עדיין מתאוששים מההשפעות שלה. לכן במפה החדשה של רוחניות- לדת אין שום קשר לרוחניות.
דוגמה היא האנשים שמצטטים היום את מוחמד ואין להם שום קשר למהות של מה שהוא התחיל.
גם לגורויים האחרונים כנראה יגיעו אנשים לא רוחנים ואולי ישתלטו על התנועה הרוחנית שהם התחילו. אז מה עושים ? העניין פה הוא לקחת את המפה החדשה של הרוחניות בידיים ולהתחיל לנווט איתה.
כאשר אנחנו בלי המפה החדשה:
א. אנחנו עלולים ללכת שולל אחרי האנשים שינסו לנווט את התנועה הרוחנית למקומות אפלים
ב.אנחנו יכולים להיות לעקוב ולבזבז זמן אחרי גורויים שכונתיים/ שקריים.
ג. אנחנו עלולים סתם להישאר בבית ולא לנסות אפילו למצוא משהו יותר חשוב מהטלויזיה.
כאשר אנחנו עם המפה החדשה -
א. הכל אפשרי
ב. אנחנו יכולים להשתמש בידע של גורו שהיה קיים ולהכניס אותו, למפה שלנו בלי אמונות ומסקנות לא הכרחיים.
ג. אנחנו יכולים להיות בעלי בהירות על הרלוונטיות של הדברים שהגורויים אומרים.
ד. אנחנו יכולים לא להסכים עם הגורו שלנו, ולא חייבים ללכת אחריו בעיניים עיוורות
ה. אנחנו יכולים לעקוב אחרי גורו שהוא לא גורו, או שלא קורה לעצמו גורו.
ו. אנחנו יכולים למצוא תנועות רוחניות שלעולם לא יודו שהם תנועות רוחניות.
ז. אנחנו יכולים למצוא את הדרך שלנו בכל זה ולהתחיל משהו חדש משלנו. זה יכול להיות כל דבר !
לסיכום, מאחל לכולנו את המפה החדשה של הרוחניות בחיינו.
תודה שקראתן ונתראה במאמר הבא.
**השתדלתי לכתוב בערבוב לשון זכר ונקבה.
* 4 הגופים- ב possibility management יש התייחסות ל5 גופים.
* המאמר הבא בסדרה יופיע באתר בקרוב.

Comments