כיף התפתחות אישית

סיכום אירוע FREE EVENT –JULIAN BKANC 1.2   תל אביב

מציג את הנושא שאותו הוא מעביר בכל רחבי העולם "deep work "

 

דיאגרמה :

ליבה (עיגול פנימי)

אישיות (עיגול אמצעי)

מצב חיים (עיגול חיצוני)

אנחנו מנסים להשפיע על כל המעגלים מסביב אבל הליבה היא מה שמשפיעה על הכל

אנחנו מנסים להשפיע על הליבה מבחוץ כלפי פנים

אבל באמת הליבה משפיעה עלינו מבפנים כלפי חוץ

 

"הליבה" היא מי שאנחנו באמת ללא האישיות שאימצנו לעצמנו כדי להתאים לחברה או לעולם, בגיל

מוקדם.

 הליבה היא האמת של מי שאנחנו לפני שעברנו "התנייה חברתית", בביה"ס היסודי, בגן, ע"י ההורים שלנו וכל מי שהשפיע עלינו כדי שנשנה את מי שאנחנו באמת ונפתח אישיות שמתאימה לחברה.

כלומר ה"ליבה" של מי שאנחנו זה יצור מאוד שמח שאין משהו שמגביל אותו מלהיות מאושר, להרגיש 10 מ10, לשחק, לרקוד, לשיר בכל רם.. וכו'.

ה"ליבה" של מי שאנחנו באמת לא צריכה שום דבר חיצוני כדי להיות מאושר, היא לא צריכה להיחשב "מגניבה" ע"י אנשים חברתיים, כלומר אינה צריכה אישורים חברתיים.

ה"ליבה" של מי שאנחנו באמת אין לה אישיות או אגו, אין לה פניות לכן או לכן, היא פשוט מקבלת הכל כמו שהוא.

לכן כשאתה ילד קטן אין לך אישיות, אין לך העדפות, ההוא או ההם, אין לך טעם במוסיקה, בסרטים, אין לך את הצד ה"מגניב" ה"חזית" הזאת שנקראת אישיות שאותה אתה מראה לעולם, אתה פשוט אתה- בליבה שלך.

 

ככל שאנחנו מתבגרים החברה מסביבנו גורמת לנו להרגיש שאנחנו " לא מספיק טובים כמו שאנחנו"

במגוון דרכים, ש"הליבה" של מי שאנחנו אינה מספיקה ויש להוסיף לה כל מיני דברים חיצוניים בשביל שתהיה מספיק טובה.

הדברים החיצוניים שאנחנו מוסיפים מגיל קטן מתאספים לאישיות שלנו. לדוגמא: בגיל 4 בכיתי כי הרגשתי חלש, פגיע, רעב, ומפחד, ההורים הגיעו ואמרו "אל תבכה" "אתה ילד גדול" "ילדים גדולים לא בוכים", בתור ילד בן 4 שאני שומע את האנשים שאני הכי אוהב בעולם, שדואגים לי, שמאכילים אותי, שבלעדיהם אני יכול ממש למות, אם ינטשו אותי, אומרים לי את זה, אני שומע את זה כמו רעם,

כמו איום על חיי ממש, (לא כמו היום שיש לנו את כל מנגנוני ההגנה, והפילטרים הקשוחים שלנו)

ואז אני בתור ילד מתחיל לפתח אישיות, שאסור לי לבכות, שלבכות זה לא בסדר, ומי שבוכה הוא לא מספיק טוב.

ואז אני גודל ומנגנון  אנושי טבעי של פריקת לחץ שקיים אצלי ואצל כל בני האדם כמו לבכות, אינו מתפקד כמו שצריך, ואני לא מצליח לבכות בתור אדם בוגר.

האישיות שלי לא מאפשרת לי וחוסמת את התקשורת והדרך לליבה של מי שאני.

ואז אני מתחיל לגדול עקום, אם כל מיני עיוותים ולחצים שאני מנסה לפצות עליהם במגוון דרכים, למשל בגלל שאני לא בוכה פעם בכמה זמן ופורק לחץ ומתקשר עם הליבה שלי, אני צריך לפרוק לחץ בדרכים שונות כמו: פריקת לחץ בצורה מינית באופן שמוגזם מדי עבורי, שימוש בסמים, אלכוהול ועישון כדי לעקוף את האישיות והמוח ולהירגע קצת, פעילויות אקסטרים ואנדרלין ועוד.

כל הדרכים האלה המציא האדם רק בשביל לשנייה אחת להתחבר לליבה קשר שאותו איבד.

לא  רק שאיבדנו את הקשר לליבה בעקבות פיתוח האישיות, "אגו" , אלא שעכשיו כדי לפצות על האובדן בקשר ובכדי לתחזק את האישיות ה"מגניבה" שיצרנו לעצמנו, אנחנו אפילו צריכים להוסיף עוד שכבה שג'וליאן קורא לה: "מצב החיים"

כעת זה לא רק שאני צריך לתחזק אישיות או חזית, אלא גם אני צריך כסף לקנות מכוניות כדי להיות מגניב, לקנות בית כדי להתאים לחברה שכולם מסביבי קונים, צריך משכורת כדי לתחזק את היציאות לבארים והאלכוהול והסמים שאני קונה, צריך עבודה, צריך בגדים כמו של כולם כדי להיות חלק מהחברה שמסביבי ולא לצאת "חריג" הרי האישיות שלי זה "מגניב".

לא רק זה .. כדי לפרוק את הלחץ המיני אני צריך גם חברה, אני צריך להשיג בנות, אני צריך ללמוד איך להשיג בנות, ואז אני פונה לתכני לימוד איך לעשות את זה, או שאני מנסה להשיג את זה שאני שיכור כשאני עוקף את האישיות שלי, או שאני צריך כסף בשביל לקחת את חברה שלי לחופשה בחו"ל..

כפי שניתן לראות המעגל של האישיות והמעגל של "מצב החיים" מתחזקים אחד את השני ובאים לפצות עוד ועוד על חוסר הקשר עם ה"ליבה"

לפי מה שג'וליאן אומר ככל שאנחנו מתרחקים מהקשר שלנו עם הליבה אנחנו מוסיפים עוד ועוד עומק לשכבות כדי לנסות לפצות על זה : מחפשים עוד ועוד נשים, כסף, מעמד, כוח, תהילה, פרסום, קריירה, וכו', כדי שמצב החיים והאישיות שמתוגברת על ידו, יפצו מספיק על אובדן הקשר הזה.

דוגמא:

בכיתה א' אמרתי לילדה שאני אוהב אותה, כל הילדים בגן צחקו עלי והצביעו עלי, מבחינתי אז, כיתה א' זה העולם, זה כל מה שיש, אני לא יודע שיש עולם שלם בחוץ, אני כל יום קם, והולך לכיתה א', זאת החברה שלי וכל עולמי.

כאשר החברה שלי וכל עולמי צוחקים עלי ומתנכרים לי, מבחינתי כילד תמים וכיצור אנושי זה כמו גזר דין מוות, והרגשות והטראומה עזים מאוד, הרגשה כמו שהיום מישהו יאיים עלייך בסכין, באותו הרגע שכולם צוחקים עלי שאני אוהב בת, אני נשבע לעצמי שלעולם לא אראה שאני אוהב בנות יותר.

זה נחרט והופך לאישיות שלי ביחד עם הטראומה שלא אשכח, או שאדחיק, ועד היום אני לא מעיז להראות לבנות שאני אוהב אותם.

אז אולי אני מפתח אישיות של ביישן או אולי של שחקן חסר רגשות, אבל מאז ועד היום שאני מדבר עם בחורה אני לא מראה לה שאני רוצה אותה, מעוניין בה, או אוהב אותה, (וזה נכון גם ההפך לבנות עם בנים)

ואז אני מגיע למצב שקשה לי עם בנות, כי הן לא מרגישות ממני את מה שהם צריכות, ומה הדבר הראשון שאני חושב לשנות ? את הליבה שלי? את האישיות ?

לא, את מצב החיים, אני רק רוצה ללמוד איך להשיג יותר בנות במטה קסם, מבלי לשנות שום דבר בעצמי.

ואז אני פונה לסירטונים וחומרי לימוד בנושא וכו'.

על הדרך אני מגלה שלשנות את מצב החיים בלי לשנות את האישיות זה מאוד קשה, אז אני מחליט בצעד אמיץ, לשפר גם את האישיות שלי.

אני אומר לעצמי כדי להשיג תוצאות ב"מצב החיים" אני ישנה את האישיות שלי ליותר "מגניבה" ואז אני אשיג את הבנות/ הבנים/ הכסף/ התהילה/ המשאבים/ וכו'..

ואז מלשנות את "מצב החיים שלי" מה רציתי קודם אני מתמכר ל"שינוי האישיות" עזרה עצמית, התפתחות אישית, לימוד "איסוף בארים", טיפולים, סדנאות, ספרים, קורסים סירטונים וכו'..

ואז אחרי שעברתי את כל זה במשך שנים אני פוגש את ג'וליאן, או במקרה שלי ספרים רוחניים ומאסטרים רוחניים מעולם המזרח, (שגם אותם ג'וליאן קרא ולמד)

והספרים הללו אומרים לי: לא משנה כמה אני אשפר את "מצב החיים" שלי ע"י השגה של משאבים,

כסף, חברים, בנות, בנים ותהילה, לא אהיה מאושר.

למרות שבכלל לא חיפשתי את האושר, אלא חיפשתי לפרוק את הלחץ שהצטבר מלא להיות בקשר עם מי שאני באמת "הליבה", אני מבין שברגעים רבים של החיים שלי, בכלל לא הייתי צריך לפרוק לחץ, או לא הייתי צריך הרבה דברים חיצוניים.

כשהייתי מאושר, לא משנה אם היו לי בנות, בנים, כסף וכו' הייתי רגוע לגמרי, נחמד, אדיב, מלא חמלה, מלא הכרת תודה, שמח, צוחק, רוקד, ומשחק כמו ילד. הדברים הללו ענו על כל הצרכים שלי שניסיתי להשיג דרך שיפור "מצב החיים" וע"י "שיפור האישיות".

 

שאני מבין את זה, הבנה אמיתית ולא קונספטואלית, אני פונה אל "הליבה" שלי בכדי לחדש את הקשר שלי איתה, ואז אני מגלה, שאני לא באמת כבר יודע וזוכר מי אני באמת, ומה היא "הליבה" שלי.

ואז אני פוגש את ג'וליאן שמסביר את הדבר הבא ששופך אור על מה שנכתב פה למעלה:

כן אני נמצא באמת בליבה שלי, מאושר ברמה הזאת.

כל האישיות שפיתחתי ומצב החיים שלי רק דחקו את האישיות שלי לכאן

כדי לחזור למעלה מה שאני צריך זה לא לשפר את האישיות ומצב החיים שלי .

אלא לשחרר מהטראומות והדברים​ שהדחקתי שמונעים ממני להיות למעלה

כמו המשקולת הזאת שמושכת את קו האושר הזה למטה צריך לחתוך את הטראומות והדברים שמונעים ממנו פשוט להיות מאושרים כי זה המצב הטבעי שלנו.

 

השיטה של ג'וליאן, משתמשת באלמנטים של מדיטציה אקטיבית, שנקראת *מדיטציה טראנסדנטלית, בשילוב עם שיטות נשימה, שלמד ממאמנו הרוחני של ושל "אואן" "גלן", ועוד שיטות נוספות ודברים שלו שהוא משלב בה, כמו מוזיקה, תאורה, דיבור והנחייה.

בנוסף ג'וליאן משתמש בהפעלת לחצנים שגורמים לטראומות העבר לעלות ואז לשחרר אותם.

*יש לציין שמדיטציות טראנסדנטליות לשחרור טראומות עבר, ודברים המונעים מהמחפש הרוחני להתקדם אל עבר שיחרור רוחני, הינם שיטות נפוצות במזרח, והובאו למערב ע"י מאסטרים רוחניים רבים, אחד מהמוכרים מהם הוא המאסטר "אושו".

**בנוסף יש לציין שישנם כמה שיטות נוספות שמונהגות ע"י מאסטרים רוחניים אחרים, אשר דוגלים במדיטציות נפוצות מסוג שונה, כמו מדיטציות התבוננות, התמרה, תנוחות יוגה ועוד רבות, מאסטרים רבים אינם ממליצים על שיטת המדיטצייה הטראנסדנטלית מסיבות שונות.